לקחתי את טיסת אל־על הישירה למילאנו ביום שישי, כדי להגיע בזמן ולהתכונן כמו שצריך למה שמוגדר אצל אנשי התעשייה כ״שלושה ימים של מרתון״ — אירוע ענק, אינטנסיבי, בלי הפסקות, כזה שמרגיש כמו שבוע אופנה שמתקיים בתוך עולם המשקפיים.נחתתי ביום שישי, וכבר באותו ערב הבנתי שוב למה מילאנו היא לא רק עיר מארחת — היא חלק מהקונספט.
היה לי זמן להליכה קצרה באזור הדואומו, רגע של נשימה לפני הפול־גז. עצרתי בבית קפה קטן שמשקיף אל הכיכר, לגמתי את הגרסה האהובה עליי לקפה איטלקי — מאקיאטו — וצפיתי באיטלקים חולפים כאילו מישהו ביים להם מסלול: מעילים מדויקים, צעיפים ש״נופלים״ נכון, נעליים שמדברות שפה שלמה.

זו לא תצוגה רשמית, אבל זו תצוגת האופנה הכי אמיתית שיש — זו שמתרחשת ברחוב.
את הערב סגרתי עם פיצה איטלקית מושלמת במקום הקבוע שלי במילאנו — ConFine. אם יש פיצה אחת בלבד שכדאי לכם לטעום במילאנו, זו לגמרי הפיצה של קונפינה. נפתחה ב־2023 על ידי פרנצ'סקו קאפצ'ה ומריו ונטורה מסלרנו, וכבר נחשבת לאחת הטובות בעולם. שני חללי ישיבה מעוצבים, מרתף יין מוקפד, ומטבח פתוח בו קאפצ'ה יוצר קסמים. ניתן להזמין פיצה à la carte או כחלק מתפריט טעימות מהודק. מושלם לסגור איתו מוקדם את הלילה, כי כש־MIDO מתחילה — אין מקום לעייפות.
ומשם, בבוקר שאחרי, נכנסתי לתוך הדבר האמיתי: לב תעשיית המשקפיים העולמית.
שלושה ימים במילאנו הספיקו כדי להזכיר לכולם למה MIDO 2026 היא לא עוד תערוכה — אלא האירוע המרכזי והמשפיע ביותר בתעשיית המשקפיים.
התערוכה ננעלה ביום שני, 2 בפברואר 2026, אחרי שלושה ימים שבהם האולמות לא הפסיקו לזוז: זרימה יציבה של מבקרים, קניינים בינלאומיים, אופטיקאים, חברות, מעצבים ועיתונאים — כולם יחד “הנפישו” את הביתנים ואישרו מחדש את מעמדה של MIDO כנקודת המפגש המרכזית של כל שרשרת הערך.ומה שמעניין השנה במיוחד: זה קרה בתוך מציאות מורכבת — כלכלית, היסטורית וגיאו־פוליטית — ובצל ההיערכות לאולימפיאדת החורף מילאנו–קורטינה 2026.
ובכל זאת, MIDO השוותה את המספרים של השנה הקודמת הן מבחינת מציגים והן מבחינת מבקרים, וזה בדיוק הרגע שבו מבינים: התעשייה אולי נזהרת, אבל היא לא עוצרת.לוריין ברטון, נשיאת MIDO ו־ANFAO, תיארה את זה בצורה הכי מדויקת: כבר מהשעות הראשונות הורגשה אנרגיה בלתי מרוסנת בין המעברים, ה״פיאצות״ והביתנים — עם אירועים, פרזנטציות חיות ופגישות שמייצרות דיאלוג והשראה, אבל בעיקר — תוצאות עסקיות “משמעותיות וקונקרטיות”.
וברמה הרחבה יותר, ברטון חידדה את ה־DNA של MIDO: מצד אחד, אירוע מקצועי חיוני שמאפשר לעשות עסקים, לגלות מוצרים חדשים ולבנות קשרים אסטרטגיים לאורך כל השנה; מצד שני, אירוע תרבותי־חינוכי שמציע תכנים חוצי־ענפים ומחבר את השינויים בעולם לשוק המשקפיים — כדי לעורר רעיונות ולהציע דרכי התמודדות עם אתגרי השוק.
ב־MIDO אוהבים לדבר במספרים — ובצדק. השנה, המספרים לא רק מרשימים, הם מספרים סיפור:
מבחינה גיאוגרפית, אירופה ממשיכה להיות עוגן — עם נוכחות חזקה במיוחד של גרמניה, צרפת וספרד. אבל הסיפור החם השנה הוא דווקא מה שקורה בשוליים שהופכים למרכז: נרשמו נתוני נוכחות בולטים מאפריקה (תוניסיה, אלג’יריה, דרום אפריקה), מהמזרח התיכון (סוריה, עומאן, סעודיה) ומאסיה (דרום קוריאה, סינגפור, אינדונזיה, הודו, סין) — ומארגני התערוכה הגדירו זאת כסימן ברור לכך שהשווקים הללו הם אזור מתפתח וחשוב לצמיחה מסחרית.
השתתפות מצפון אמריקה נותרה יציבה — איתות חיובי בתקופה של אי־ודאות כלכלית ומתיחות סביב מכסים — בעוד שהשתתפות מאיטליה ירדה מעט, כנראה כתוצאה מהקונטקסט הכלכלי וההשפעה על החלטות השקעה של אנשי מקצוע בשוק המקומי.
מי שמגיע ל־MIDO כדי “לראות משקפיים” בלבד, מגלה מהר מאוד שהסיפור גדול יותר: זו תערוכה שמרכזת את כל התעשייה — מהחומר ועד החנות, מהברגים ועד הסטורי־טלינג.
השנה נרשמו גם יותר מ־16,000 “exhibitor attendees” — משתתפים מצד החברות המציגות — נתון שממחיש את היקף המנגנון שמגיע למילאנו כדי לעבוד: יצרנים, ספקי חומרי גלם, טכנולוגיות, רכיבים, אביזרים, מכשור ופתרונות משלימים.
אם פעם תערוכות חיו ונגמרו בתוך האולמות, היום הן נמדדות גם במה שקורה בטלפון — וב־MIDO 2026 זה היה מורגש בכל צעד.
תוסיפו לזה את ההשקה של חשבון TikTok רשמי — ותבינו ש־MIDO לא רק מייצרת תוכן, היא מייצרת שפה. היום, מותגים צריכים נרטיב שממשיך ללוות את המוצר הרבה אחרי שהוא יצא מהסטנד — וברטון הדגישה בדיוק את זה: מיקוד הולך וגובר בשיווק ובתקשורת, מהזהות המותגית ועד אסטרטגיות נראות, ומהגעה לקהלים חדשים ועד בניית סיפור אפקטיבי.
MIDO 2026 קיבלה חיזוק משמעותי גם מהמערכת הממשלתית והתעשייתית, שנכחה באירוע הפתיחה והבהירה שהתערוכה הזו היא לא רק “של הענף” — אלא נקודת מפתח במיצוב הבינלאומי של איטליה כמעצמה תעשייתית בתחום האופטיקה.בין הנוכחים בטקס הפתיחה:
שר המיזמים ו־Made in Italy, נשיא Confindustria, נשיאת מועצת עיריית מילאנו, ונשיא Fondazione Fiera Milano — רשימת שמות שמספרת עד כמה MIDO נתפסת ככלי אסטרטגי.ובתוך כל זה, הושק גם “Casa del Made in Italy” — מתחם חיבור מוסדי שמיועד לחברות, משקיעים וקניינים בינלאומיים ולמערכת Confindustria, במטרה למקסם פרויקטים, לטפח הזדמנויות צמיחה ולתת כלים ממשיים לאינטרנציונליזציה. זהו גם מהלך סימבולי וגם כלי אופרטיבי: “בית” שמחבר בין ייצור, כסף, קשרים ועתיד.
אם הייתי צריכה לתאר את הווייב של MIDO 2026 במשפט אחד: פחות “עוד קולקציה”, יותר “עוד יכולת”. השנה, המשקפיים הוצגו כמשהו שהוא בו־זמנית אובייקט אסתטי ופלטפורמה טכנולוגית.
הקולקציות הדגישו:
המסר ברור: תעשיית המשקפיים מתקדמת בדיוק כמו תעשיות אחרות — תיעול דאטה, התאמה אישית, פתרונות חכמים שמגבירים נוחות.
אופנה שמדברת “אני”
ברמה הסגנונית, משקפיים הופכים לשפת זהות: איזון בין מינימליזם לניסוי, בין מורשת לעכשוויות. הטרנדים נעו בין שקיפויות מוארות ומשחקי אור לבין טקסטורות אורגניות אינטנסיביות בהשראות אורבניות ובינלאומיות.
חומרים כמו ביו־אצטט, ממוחזרים ומתכות קלות תפסו מרכז, לצד אייקונים נצחיים שחוזרים שוב ושוב — aviator, cat-eye, panto, navigator — אך בפלטות צבע מתוחכמות: טבעיות, קריסטליות, ומצד שני נגיעות בולטות שמדברות סטייטמנט.ולכן MIDO ממשיכה להיחשב “המקום שבו טרנדים מתחילים להגדיר את פני הענף לעונות הבאות”.
בין כל הסטנדים, The Vision Stage מרגיש כמו חדר המוח של התערוכה: מקום שמרים את הראש מעל המדפים ושואל “לאן העולם הולך — ואיך זה משנה את התעשייה”.
השנה נרשמה השתתפות חזקה בתוכנית התוכן, עם 40 אירועים ששודרו אונליין, שכללו הרצאות, מצגות, טקסי פרסים ועוד. הנושאים חגו סביב:
ובנוסף, הובלט גם הפן היותר “מאקרו־תרבותי”: להבין את הרגע ההיסטורי הנוכחי, שבו שווקים ושרשראות ייצור משתנים ללא הרף, ולהפוך את זה לאסטרטגיה עסקית.
טקס MIDO Awards 2026 נערך ביום ראשון, 1 בפברואר, בהנחיית ברטון — והוא היה הרבה יותר מ״טקס חביב״. הוא היה הצהרה על מה שהענף מחשיב היום למצוינות.
Safilo זכתה בפרס CSE Corporate Award הראשון אי פעם, שנועד לחגוג חברה מציגה ששילבה עקרונות ESG באסטרטגיה “באופן מבני”.
הוצג גם הפרס ה־11 Best Store Award, בשתי קטגוריות:
בפרסי CSE – Certified Sustainable Eyewear Award:
אחד הרגעים הזכורים והמדוברים ב־MIDO 2026 הגיע מכיוון פחות צפוי – עולם המוזיקה. במהלך התערוכה השיקה REVO שיתוף פעולה ייחודי עם להקת הרוק האייקונית The Rolling Stones, והשיקה לראשונה קולקציית משקפיים שנולדה מחיבור בין תרבות, סטייל וטכנולוגיה אופטית מתקדמת.
הקולקציה שואבת השראה מהרוח החופשית והבועטת של הסטונס, ומשלבת אותה עם ה־DNA של REVO: עדשות פרימיום, איכות אופטית גבוהה ועיצוב מדויק שמכבד את המקור – בלי להפוך לגימיק.
הלוגו המיתולוגי של הלשון מופיע בקולקציה בקריצה חכמה ולא מתאמצת, כחלק משפה עיצובית שמאזנת בין רוקנרול מחוספס לאסתטיקה עכשווית ונקייה. בתוך תערוכה שעסקה רבות בעתיד הענף, ההשקה הזו הזכירה לכולם שמשקפיים הם לא רק מוצר טכנולוגי או אביזר פונקציונלי – אלא גם סטייטמנט תרבותי.
החיבור בין REVO ל־Rolling Stones בלט ב־MIDO בדיוק מהסיבה הזו: הוא הוסיף רגש, סיפור וזהות, והוכיח שגם בעולם של חדשנות וקיימות – לאייקונים על־זמניים עדיין יש מקום מרכזי על הפנים.
הקולקציה צפויה להיות זמינה בישראל במהלך חודש מרץ, עם פתיחת עונת אביב–קיץ, ותימכר באמצעות היבואן והמשווקים הרשמיים.
כאן, מבחינתי, היה אחד הרגעים הכי “מילאנו” שיש: מפגש בין מסורת, עיצוב והבטחה עתידית.
פרס Sergio Cereda Eyewear Design Award 2026 הוענק בשיתוף עם התערוכה, ונולד כדי לשמר את פילוסופיית העיצוב של מעצב המשקפיים סרג’יו צרדה. הבריף השנה ביקש מהסטודנטים לעצב משקפיים בהשראת ספורט, תנועה וביצועים, ברוח האנרגיה של אולימפיאדת החורף מילאנו–קורטינה שתיפתח ביום שישי.
ב־Pavilion 6 התארחה גם The Lens of Time, תערוכה שנוצרה וקודמה על ידי ANFAO, ונועדה לספר את ההיסטוריה של המשקפיים האיטלקיים לאורך מאות שנים. את הפתיחה הובילו Filippo Magnini, אלוף עולם בשחייה פעמיים, ו־Manuela Nicolosi, שופטת בינלאומית — וזה בפני עצמו היה חיבור מרגש בין ראייה, ספורט ומורשת.בהלימה לאולימפיאדה, נכלל בה גם חלק מיוחד על ספורט חורף, ובין ההיילייטס:
עוד נתון שמוסיף עומק: The Lens of Time הוצגה לפני MIDO ב־Palazzo Flangini בוונציה וקיבלה יותר מ־2,500 מבקרים. לאחר מכן היא תוצג עד 15 בפברואר ב־M9 – Museo del Novecento במֶסְטְרֶה, כחלק מ־Identitalia – The Iconic Italian Brands, ובסתיו תעבור לרומא, ל־Palazzo Piacentini (מטה משרד Enterprises and Made in Italy).
מיד לאחר סגירת התערוכה, MIDO השיקה את קמפיין התקשורת החדש: Welcome to Eyewearland — עולם סוריאליסטי שתלוי בין מציאות לדמיון, שבו ראייה היא לא רק כלי לראות איתו, אלא שער לאפשרויות אינסופיות.הקונספט מתאר את Eyewearland כ־MIDO עצמה: המקום היחיד שבו, במשך שלושה ימים, כל שרשרת הערך וכל השחקנים מתכנסים למרחב אחד — פיזי, תרבותי ותעשייתי.
בעולם הזה חיים דמויות מסתוריות שמחזיקות אלמנטים טבעיים על הפנים — רמז פואטי למשקפיים בלי להציג אותם מילולית. הרעיון מוגדר “פתוח” ומתפתח, כזה שיכול להפוך בכל שנה לסיפור חדש ולנוף חדש.הדימויים נוצרו על ידי האמנית הדיגיטלית Stella Stolkert, בניהול קריאטיבי של Max Galli, בשיתוף Mixer Group.
בסיום, המסר של המארגנים היה חד: ההצלחה של 2026 היא בסיס חזק לעתיד, ו־MIDO כבר עובדת על 2027 במטרה להציע עוד הזדמנויות לעסקים, חדשנות וחיבורים בינלאומיים.והנה גם התאריך שכבר צריך לסמן: