סמסונג וגוגל רוצות לשים את Gemini על הפנים שלנו – והקרב על המשקפיים החכמים רק מתחיל

שוק המשקפיים החכמים, שבמשך שנים נע בין הבטחות עתידניות למוצרים מסורבלים שאיש כמעט לא רצה ללבוש, מתחיל סוף־סוף להיראות כמו קטגוריה צרכנית אמיתית. 

אחרי שמטא ו-Ray-Ban הוכיחו שאפשר לשלב מצלמה, רמקולים ובינה מלאכותית בתוך מסגרת שנראית כמו זוג משקפיים רגיל, מגיע כעת המהלך של סמסונג וגוגל — והוא עשוי להיות מעניין דווקא משום שהוא מנסה לפתור את הבעיה מכיוון אחר לגמרי.

במקום להפוך את המשקפיים למסך קטן שמונח מול העיניים, הגישה החדשה שגוגל וסמסונג מציגות מתמקדת בבינה מלאכותית שמקשיבה, רואה ומבינה את ההקשר שסביב המשתמש. 

במרכז המהלך נמצאת Gemini, מערכת הבינה המלאכותית של גוגל, שאמורה להפוך את המשקפיים לא רק לאביזר צילום או תקשורת, אלא למעין עוזר אישי שנמצא איתנו לאורך היום ויכול לפעול בלי שנצטרך להוציא את הטלפון מהכיס.

הכיוון הזה הוצג כבר במהלך Google I/O, כאשר גוגל הדגימה אב־טיפוס של משקפיים המסוגלים לעבוד עם Gemini בזמן אמת. 

באחת ההדגמות ביקשה המשתמשת מהמערכת למצוא בית קפה הנמצא במסלול ההליכה שלה, ולאחר מכן לבצע עבורה הזמנה באמצעות DoorDash — וכל זאת מבלי לגעת בטלפון. 

מבחינת המשתמש, זה נשמע כמו פעולה פשוטה, אך מאחוריה מסתתרת אסטרטגיה רחבה בהרבה: לחבר את המשקפיים לכל מערך השירותים שכבר קיים סביב חשבון Google. 

היתרון של גוגל הוא לא המשקפיים עצמם

וזו כנראה הנקודה החשובה ביותר בסיפור. במרוץ אחר המשקפיים החכמים, החומרה היא רק חלק מהתמונה. לגוגל כבר יש מערכת אקולוגית עצומה של שירותים שבהם מאות מיליוני אנשים משתמשים בכל יום: Google Maps יודע לאן אנחנו נוסעים, Gmail מכיל אישורי הזמנות וכרטיסי טיסה, Calendar יודע מה מתוכנן לנו בהמשך היום, Wallet מחזיק אמצעי תשלום, ו-Gemini יכולה עקרונית לחבר בין כל שכבות המידע הללו.

במילים אחרות, המשקפיים החדשים אינם צריכים לבנות עולם דיגיטלי חדש מאפס.

 הם יכולים להפוך לממשק נוסף אל עולם שכבר קיים. אם המשתמש שואל את המשקפיים איפה מתקיימת הפגישה הבאה שלו, המערכת יכולה לבדוק את היומן; אם הוא מבקש הכוונה, היא יכולה להיעזר ב-Maps; ואם הוא רואה שלט או מסמך מולו, המצלמה יכולה לספק ל-Gemini את ההקשר החזותי הדרוש כדי להבין על מה הוא מדבר.

סמסונג מוסיפה לכך שכבה משלה. החברה כבר מפעילה אקוסיסטם של טלפונים, שעונים חכמים, טבעות ושירותי תשלום, וכעת היא בוחנת אפשרות להשתמש גם במחוות ידיים דרך Galaxy Watch ו-Galaxy Ring. 

הרעיון הוא שהמשתמש יוכל לבצע פעולות פשוטות, כמו לענות לשיחה או להפעיל מצלמה, בלי לדבר בקול ובלי לגעת במסגרת המשקפיים. אם החיבור הזה יעבוד באופן חלק, סמסונג וגוגל ינסו ליצור לראשונה בעולם האנדרואיד חוויה שבה הטלפון, השעון, הטבעת והמשקפיים מתפקדים כמערכת אחת. 

ולמה דווקא בלי מסך?

אחת ההחלטות המעניינות ביותר היא להימנע, לפחות בדור הנוכחי, מתצוגה מלאה בתוך העדשה. במבט ראשון זה עשוי להיראות כמו צעד אחורה. הרי במשך שנים חזון המשקפיים החכמים כלל תמיד גרפיקה, ניווט, הודעות ומידע דיגיטלי שמופיעים ישירות מול העין.

אבל דווקא הוויתור על התצוגה עשוי להפוך ליתרון. מסך מוסיף משקל, צורך יותר אנרגיה, דורש אופטיקה מורכבת יותר ועלול להפוך את המסגרת לעבה ומסורבלת. 

הוא גם מעלה את מחיר המוצר ומקשה מאוד על היצרנים לעצב משקפיים שנראים באמת כמו משקפיים רגילים.במקום זאת, הגישה החדשה נשענת על מצלמה, מיקרופונים, רמקולים ובינה מלאכותית. המשתמש שואל שאלה, המשקפיים מצלמים או מזהים את הסביבה, ו-Gemini מחזירה תשובה באודיו.

 החוויה פחות דומה ל"מסך מול העיניים" ויותר לעוזר אישי שמלווה את המשתמש לאורך היום.מבחינת תעשיית המשקפיים, זו הבחנה חשובה מאוד. 

ברגע שהטכנולוגיה אינה מחייבת עדשה אלקטרונית מורכבת או מערכת תצוגה גדולה, נפתח מרחב הרבה יותר גדול לעיצוב מסגרות שנראות טבעיות, קלות ואופנתיות. 

וכאן נכנסים לתמונה שני שותפים מסקרנים שסמסונג הציגה: Gentle Monster הקוריאנית ו-Warby Parker האמריקאית. הבחירה דווקא בחברות שמזוהות בראש ובראשונה עם עולם האופנה והאופטיקה מצביעה על כך שהחברות מבינות היטב שהצלחה בקטגוריה הזאת תלויה לא רק במה שהמשקפיים יודעים לעשות, אלא גם בשאלה האם אנשים באמת ירצו ללכת איתם ברחוב. 

מטא כבר הוכיחה שיש שוק

האתגר של סמסונג וגוגל הוא שהן לא נכנסות לשטח ריק. Meta, בשיתוף EssilorLuxottica ו-Ray-Ban, כבר הצליחה להפוך את המשקפיים החכמים ממוצר נישתי למוצר צרכני שנמכר בהיקפים משמעותיים. לפי הנתונים המצוטטים ב-Inc., משקפי Ray-Ban Meta מחזיקים נתח משמעותי מאוד משוק המשקפיים החכמים בעולם, וההצלחה שלהם הוכיחה שצרכנים מוכנים לקנות מוצר טכנולוגי שנראה כמו זוג משקפי שמש רגיל ולא כמו גאדג'ט ניסיוני. 

היתרון הגדול של מטא הוא השותפות עם EssilorLuxottica, אחת הקבוצות החזקות בעולם האופטיקה, המחזיקה בין היתר במותגים כמו Ray-Ban ו-Oakley. 

החיבור הזה נתן למטא משהו שחברות טכנולוגיה מתקשות מאוד לייצר בעצמן: הבנה עמוקה של התאמה לפנים, עיצוב, אופנה, עדשות מרשם, הפצה בחנויות אופטיקה ואמון של צרכנים במותג.דווקא כאן גוגל וסמסונג מנסות לתקוף מזווית אחרת. במקום לנצח רק דרך המסגרת, הן רוצות לנצח דרך התוכנה.

 Meta AI יכולה לזהות את מה שהמשתמש רואה ולענות על שאלות, אבל לגוגל יש יתרון פוטנציאלי משמעותי משום שהמשתמש כבר מנהל חלק גדול מהחיים הדיגיטליים שלו בתוך שירותי Google.

אם המשקפיים יידעו לא רק לענות על "מה אני רואה?", אלא גם להבין לאן אני בדרך, מתי הטיסה שלי יוצאת, באיזה מלון הזמנתי חדר, היכן חניתי ומי שלח לי את המייל האחרון — אז מדובר כבר במוצר מסוג אחר לגמרי.

המשקפיים הופכים ממוצר אופטי לפלטפורמה

זה אולי השינוי המעניין ביותר עבור תעשיית האופטיקה כולה. במשך עשרות שנים התחרות בעולם המשקפיים התמקדה בעיקר בעיצוב מסגרות, חומרי גלם, איכות עדשות, הגנת UV, קיטוב, ציפויים ואופטיקה. בשנים הקרובות ייתכן שהשכבה הדיגיטלית תהפוך לחלק נוסף מהגדרת המוצר.

לא מדובר בהכרח בכך שכל זוג משקפיים יהפוך למחשב. סביר הרבה יותר שהשוק יתפצל למספר קטגוריות: משקפיים רגילים, משקפי ספורט וביצועים, משקפי שמש פרימיום, משקפי הגנה מקצועיים ולצדם קטגוריה הולכת וגדלה של משקפיים חכמים המחוברים לבינה מלאכותית.

עבור מותגי האופטיקה, זו גם הזדמנות וגם איום. 

חברות טכנולוגיה זקוקות לידע של תעשיית המשקפיים כדי ליצור מוצר שאנשים באמת יסכימו ללבוש, בעוד שמותגי המשקפיים עשויים להזדקק לשותפי טכנולוגיה כדי להישאר רלוונטיים בעולם שבו הצרכן מצפה ליותר ויותר פונקציות ממוצר שנמצא על פניו במשך שעות.

השותפויות של Meta עם Ray-Ban ושל Google ו-Samsung עם Gentle Monster ו-Warby Parker ממחישות היטב את הכיוון. הגבול בין חברת משקפיים לחברת טכנולוגיה נעשה מטושטש יותר, ובמקום שכל צד ינסה לפתח לבדו מוצר שלם, נראה יותר ויותר שיתופי פעולה בין חברות שמבינות אופנה ואופטיקה לבין חברות שמחזיקות בפלטפורמות AI.

ומה עם פרטיות?

ככל שהמשקפיים נעשים חכמים יותר, עולה גם השאלה עד כמה אנחנו מוכנים לאפשר להם לראות ולשמוע את העולם סביבנו. 

מצלמה שמותקנת על הפנים שונה מאוד ממצלמה בטלפון, משום שהיא יכולה לפעול לאורך היום ולהיחשף לאנשים, למסמכים ולשיחות מבלי שהסובבים תמיד מודעים לכך.

הדילמה הופכת משמעותית עוד יותר כאשר המצלמה מחוברת לעוזר AI שמכיר את המיקום שלנו, את היומן, את המייל ואת אמצעי התשלום. 

כדי שהחזון של גוגל וסמסונג יעבוד בצורה מלאה, המשתמש יצטרך להעניק למערכת הרשאות רחבות מאוד.סמסונג כבר מדגישה כי תכונות המבוססות על הקשר והיסטוריית המשתמש יחייבו הרשאה מפורשת, אך שאלות רבות עדיין פתוחות: איזה מידע יישמר, למשך כמה זמן, כיצד הוא ישמש לאימון מערכות AI ומי יוכל לקבל אליו גישה. 

 מציינת כי גם Meta כבר התמודדה עם ביקורת ציבורית ורגולטורית סביב פרטיות, צילום והאפשרות לשלב בעתיד טכנולוגיות כמו זיהוי פנים. לכן ייתכן שהקרב על המשקפיים החכמים לא יוכרע רק לפי איכות המצלמה או רמת הבינה המלאכותית. אמון יהפוך לחלק מהמוצר עצמו.

האם זה העתיד של המשקפיים?

קשה לדעת עדיין עד כמה רחוק תגיע הקטגוריה. גם גוגל וגם סמסונג כבר הציגו בעבר מוצרים וטכנולוגיות שלא הפכו למיינסטרים, ושוק המשקפיים החכמים מכיר היטב את הפער שבין הדגמה מרשימה על במה לבין מוצר שאנשים מוכנים להרכיב שמונה שעות ביום.אבל הפעם יש כמה סימנים לכך שהמצב שונה. 

החומרה קטנה יותר, המצלמות טובות יותר, צריכת האנרגיה השתפרה, ובעיקר — הבינה המלאכותית התקדמה לרמה שבה שיחה טבעית עם מכשיר יכולה להיות שימושית באמת.השינוי המשמעותי ביותר הוא שהמשקפיים כבר אינם מנסים בהכרח להחליף את מסך הטלפון. הם מנסים להיות נקודת הגישה הנוחה ביותר אליו.

אם החזון של גוגל וסמסונג יתממש, ייתכן שבעוד כמה שנים לא נשאל רק אם המשקפיים מתאימים לנו לפנים, אם העדשות מקוטבות או אם המסגרת נוחה. 

נשאל גם איזו מערכת AI נמצאת בתוכם, לאילו שירותים היא מחוברת, ומה היא יודעת לעשות עבורנו.

וזה בדיוק המקום שבו הקרב האמיתי מתחיל: לא על מי ייצר את המסגרת החכמה ביותר, אלא על מי יהפוך את המשקפיים לממשק הטבעי הבא שבין האדם לעולם הדיגיטלי.